פה בסין יש בעיה חמורה של אוכל אפוי, אין תנורים! אפילו בדירות פאר ויוקרה מאובזרות לחלוטין אין תנורים... מעבר לזה, להשיג תנור בחנויות חשמל סיניות זה כמעט ובלתי אפשרי. אז מצד אחד אפשר לחיות עם זה... אבל מצד שני כמה מטוגן/מוקפץ/מבושל אפשר לאכול???
מבחינת הסינים הדבר היחיד במצריך תנור זה פיצה, ואותה לא מכינים בבית, הולכים למסעדה ואוכלים בחוץ, כנ"ל לחמים ודברי מאפה....
אפילו בשיעורי הסינית בהם למדנו מושגי אוכל, למדנו איך להגיד מטוגן קלות, מטוגן עמוק, מוקפץ, מבושל, מאודה אבל אפוי זו כבר מילה גסה מידי... כמעט ולא קיימת בלקסיקון הסיני ואפילו כשלמדנו (בעצמנו דרך המילון) איך אומרים תנור/ טוסטר אובן והלכנו לחפש אותו בחנויות, הסינים הסתכלנו עלינו כאילו המצאנו מילה חדשה ואין להם מושג מה היא אומרת.
יום בהיר אחד, ממש כשכבר התחלנו להתייאש, עברנו דרך רחוב קטן של חנויות יד שניה מלוכלכות ומגעילות, אני אפילו לא הסתכלתי לצדדים אבל רונן קלט פתאום חנות של מוצרי חשמל יש שניה מלוכלכת ומאובקת... איפשהו שם על אחד המדפים בין אלפי מקררים ומזגנים ישנים עמד לו טוסטר אובן יחיד בודד ומסכן, המוכר מאוד הופתע כשביקשנו שיוריד אותו למטה בשביל שנוכל להסתכל ולראות אם הוא עובד....
אני הסתכלתי על הטוסטר אובן המסכן הזה בגועל וחלחלה, הוא היה מכוסה קורי עכביש, כתמי שמן חומים ושחורים וכל כך הרבה אבק שלא הבנתי איך בכלל אפשר לקנות משהו כזה...
רונן ראה פוטנציאל גדול והתאהב... נפרד בשמחה מ-100 יואן (56 שקלים),שלח אותי במונית הביתה והחליט שזה יהיה הפרוייקט שלו ושבסוף גם אני אבין שזו מציאה....
הוא קשר אותו לקטנוע, הגיע הביתה, הצטייד במסיר שומנים, כפפות, ברזלית, מים רותחים והרבה הרבה כח רצון והסתגר במרפסת למשך שעתיים....
פתאום גילינו שהטוסטר הזה אדום!!!!
ועכשיו הוא גם נראה כמו חדש, יושב אצלנו במטבח גאה ושמח ואני כמובן אוכלת את הכובע :)
מבחינת הסינים הדבר היחיד במצריך תנור זה פיצה, ואותה לא מכינים בבית, הולכים למסעדה ואוכלים בחוץ, כנ"ל לחמים ודברי מאפה....
אפילו בשיעורי הסינית בהם למדנו מושגי אוכל, למדנו איך להגיד מטוגן קלות, מטוגן עמוק, מוקפץ, מבושל, מאודה אבל אפוי זו כבר מילה גסה מידי... כמעט ולא קיימת בלקסיקון הסיני ואפילו כשלמדנו (בעצמנו דרך המילון) איך אומרים תנור/ טוסטר אובן והלכנו לחפש אותו בחנויות, הסינים הסתכלנו עלינו כאילו המצאנו מילה חדשה ואין להם מושג מה היא אומרת.
יום בהיר אחד, ממש כשכבר התחלנו להתייאש, עברנו דרך רחוב קטן של חנויות יד שניה מלוכלכות ומגעילות, אני אפילו לא הסתכלתי לצדדים אבל רונן קלט פתאום חנות של מוצרי חשמל יש שניה מלוכלכת ומאובקת... איפשהו שם על אחד המדפים בין אלפי מקררים ומזגנים ישנים עמד לו טוסטר אובן יחיד בודד ומסכן, המוכר מאוד הופתע כשביקשנו שיוריד אותו למטה בשביל שנוכל להסתכל ולראות אם הוא עובד....
אני הסתכלתי על הטוסטר אובן המסכן הזה בגועל וחלחלה, הוא היה מכוסה קורי עכביש, כתמי שמן חומים ושחורים וכל כך הרבה אבק שלא הבנתי איך בכלל אפשר לקנות משהו כזה...
רונן ראה פוטנציאל גדול והתאהב... נפרד בשמחה מ-100 יואן (56 שקלים),שלח אותי במונית הביתה והחליט שזה יהיה הפרוייקט שלו ושבסוף גם אני אבין שזו מציאה....
הוא קשר אותו לקטנוע, הגיע הביתה, הצטייד במסיר שומנים, כפפות, ברזלית, מים רותחים והרבה הרבה כח רצון והסתגר במרפסת למשך שעתיים....
פתאום גילינו שהטוסטר הזה אדום!!!!
אהבתי את הכותרת!
השבמחק