בית משוגעים

הימים שלנו מתחילים ב -7 בבוקר. אנחנו קמים, שותים קפה, אוכלים משהו ומתגלגלים ללימודים, בגלל שאני, בניגוד לאנה, טיפוס של בוקר אני מרשה לעצמי לקום טיפה יותר מוקדם בשביל להכין את הקפה וארוחת הבוקר ואולי גם איזה משהו לנשנש בלימודים, אנה כמובן מעריכה את זה בפיהוק של בוקר עם חיוך :) .
היום החלטתי לקום יותר מוקדם ולראות מה העניין הגדול שהסינים עושים מהתעמלות הבוקר שלהם.
קמתי ב-6 בבוקר, לבשתי בגדי ספורט והלכתי לאגם ליד הבית שלנו (למי שלא מכיר את האגם, אפשר להתעדכן בבלוגים הראשונים).
עשיתי קצת מתיחות ולידי היה אדם מבוגר שגם עשה מתיחות אבל בליווי שירה צורמנית!! בחיים שלי לא שמעתי זיוף כזה ולא רק השירה הצורמנית אלא גם שכל סוף משפט הוא סיים ביריקה עסיסית. כמו ממטרה רק רטוב יותר.
התחלתי לרוץ מסביב לאגם ושמתי לב שכמעט כל איש ואישה שהולכים/רצים מוחאים כפיים,
זה בהחלט מטריד לשמוע רעשים שכאלה על הבוקר, מצד אחד מחיאות כפיים מצד שני אנשים יורקים כמו ממטרות, זה כמו לברוח מכדורים בסרט פעולה סוג ד׳, בוא נוסיף לזה שהיה באמת בוקר יפה עם רוח נעימה אבל מה עושים עם כל האנשים המוזרים האלה ?
המשכתי בריצה ופתאום מישהי בסביבות גיל ה- 80 שהיתה בצד הדרך, הפחידה אותי בצעקה כל כך עזה שכמעט ונפלתי לאגם. היא עשתה טאי צ׳י אבל הוסיפה לכל תנועה צעקה, ממש כמו בסרט קונג פו.
לאחר מכן הייתי זהיר והסתכלתי לכל הצדדים כדי שלא יפתיעו אותי שוב.

אני חייב לחזור לקטע של מחיאות הכפיים, זה כל כך מוזר! לא מדובר על מחיאות של סוף מופע או הצגה אלא מחיאות כפיים חזקות עם הפרש של שתי שניות בין מחיאה למחיאה. ראיתי את זה בעבר בקניונים שונים בסין, ובשיאמן בפרט, כשהמוכרים בחנות מנסים למשוך לקוחות באמצעות מחיאות כפיים... אבל הם אף פעם לא מפסיקים.
גם בסופרים לפעמים העובדים מתחילים למחוא כפיים, אני חושב שצריך לחוקק חוק נגד זה.

בסוף הריצה חזרתי לנקודת ההתחלה, שוב עשיתי מתיחות אך הפעם היה לידי אדם מבוגר לבוש פיג׳מה משובצת שעשה מתיחות גם כן או אם אפשר בכלל לקרוא להרמת ידיים למטה ולמעלה מתיחות... המתיחה הכי גדולה שהוא ביצע היתה שהוא הוציא מהתחתונים סיגריה והדליק אותה....
אני בהחלט מתכוון לחזור לשם כי תרבות צריך להכיר מקרוב, רק פעם הבאה אני אשים אוזניות...