רפואה סינית ... לא מה שחשבתם

כשהתחלנו ללמוד באוניברסיטה הכרנו המון המון אנשים חדשים....  אחת מהן, הגיעה כמה חודשים לפני כולם והתמקה, כעבור כמה זמן כשהרגישה לא טוב, היתה גיבורה אמיתית והלכה לראות רופא סיני....

הבעיה שלה היתה בבטן... וכנראה קשורה לאוכל הסיני שמבוסס ברובו על אורז... אבל לרופא הסיני היו כנראה כמה רעיונות אחרים.
יום למחרת היא הגיעה ללימודים עם סימנים כחולים בפנים הזרועות, קרוב לבתי השחי. הסימנים היו בכל צבעי הקשת והצביעו על חוויה קשה...

היא סיפרה שהיא הגיעה לבית של הרופא הסיני, ובאמצע הסלון, בו היו אנשים סינים נוספים חוץ ממנה, הרופא העמיד אותה ואמר לה לפרוש את הידים לצדדים... הסתכל טוב טוב והתחיל להרביץ לה בשרירי הזרוע שוב ושוב בעוד שהיא עומדת עם הידים פרושות ככה.... הסיפור שלה הזכיר לי את כל סיפורי העבדים של פעם, שמכים אותם שם שוט ... בקיצור מזעזע...
לאחר מכן הוא ביקש ממנה להתכופף והתחיל להרביץ לה גם בגב...את הסימנים שם כבר לא ראיתי
בקיצור, הוא כמובן אמר לה שהיא תחייה עד גיל מופלג ושכאבי הבטן יעברו במהרה...
אין ספק שאם כל כך כואב בידים, כבר שוכחים לגמריי מכל הכאבים האחרים שיש בבטן...
היא הוגדרה כגיבורה אמיתית... אבל אני חשבתי שהוא סתם איזה שרלטן מהרחוב... אבל הסתבר לי שהם כולם כאלו.

ביום שישי האחרון הוזמנו לארוחת שבת אצל אחד מאנשי העסקים הבכירים פה בשיאמן... היינו ארבעה ישראלים ואיש עסקים נוסף, יהודי מברוקלין.
איך שהוא הגיע, שמתי לב שהזרת שלו עטופה בסלוטייפ יחד עם צ'ופסטיקס.... ????
מסתבר שהוא החליק, נפל ושבר את הזרת שלו ביד שמאל... הלך לבית חולים!! (לא לרופא סיני שרלטן שמקבל בבית אלא ממש לבית חולים), והרופא הגאון, בלי לעשות צילומים הוציא מקלות אכילה סיניים חד פעמיים וליפף אותם בעזרת נייר דבק סביב הזרת שלו... הגאון אפילו לא טרח לקצר אותם לגודל הזרת, והשאיר אותו ככה עם מקלות ארוכים פי 4 מגודל הזרת.
רק כשהגיע הביתה, סובל מכאבים, ניסרו את הצ'ופסטיקס לגודל סביר.

ארוחת הערב היתה נפלאה, מלאה טעמים וריחות שכבר הספקתי לשכוח ולהתגעגע.... אבל ההחלטה המשמעותית של הערב הזה היתה ללא ספק : "לעולם לא להיות חולה בסין!".
  

הגבינה הראשונה שלנו...

הנסיון הראשון שלנו בהכנת גבינה לא הניב שום תוצאות...
נראה לי שכל כך התלהבנו מהטנדר עם העיזים שהתייחסנו לגבינה כפרט שולי ופחות מרתק ... וכידוע לכולנו "אוכל עושים באהבה או שלא עושים בכלל"... אז יכול להיות שבגלל שהחלב לא קיבל את אהבתנו, הוא איכזב ולא הפך לגבינה...

אז כל מה שצריך כשעושים גבינה מחלב זה: סיר, קערה, מסננת, בד חיתול, כף מעץ, יוגורט או מיץ לימון וחלב.

בנסיון השני כבר היינו יותר חכמים... מצאנו המון מתכונים באינטרנט...הרבה דומה, הרבה שונה... החלטנו לשלב בין כמה מתכונים ולתת לעשיית הגבינה הזדמנות נוספת....
שלב א': למצוא את הטנדר הכחול עם העיזים... ולבקש 4 שקיות של חלב עיזים טרי טרי....אם אין טנדר כחול עם עיזים בהישג יד אפשר להשתמש בחלב רגיל מהסופר

 שלב ב': לחמם את החלב ל76 מעלות בשביל הפיסטור, לתת לו להיות ככה 10 שניות ולהוסיף 2 כפות יוגורט ו2 כפיות מיץ לימון.

 שלב ג': לכסות את הסיר עם מגבת ולתת לו לעמוד בטמפרטורת חדר כל הלילה.... הולכים לישון :)






שלב ד': קמים בבוקר רעננים ומעבירים את הגבינה הקרושה לבד חיתול, תולים ונותנים לנוזלים להתנקז... בינתיים הולכים לאוניברסיטה ללמוד קצת סינית ולפגוש חברים...

שלב ה': חוזרים הביתה ומגלים שבתוך הבד יש גבינה!! מתבלים קצת ומחכים למחר בבוקר... סוף סוף תהיה לנו ארוחת בוקר ישאלית עם גבינת עיזים תוצרת בית !!
תנובה תיזהרי!! לנו יש עיזים!!
בתאבון לכולם!

פיסת גן עדן

לאחר שיחות עמוקות, אנה החליטה לתת לי את המושכות ואת האישור לפרסם משהו בבלוג. כמובן שכל זה נעשה תחת השגחה צמודה של אנה, אז יתכן ולא יהיו טעויות כתיב במה שאני הולך לרשום לכם:

כאן בשיאמן הכל כרגיל, המכוניות זורמות לשני הכיוונים יש פקקים ב- 7 בבוקר וב- 5 בערב בדומה לארץ, אנשים נוסעים לעבודה וחוזרים מהעבודה, הבניינים כאן עצומים וגבוהים, חנויות בגדים בכל פינה, שעונים, תכשיטים, מחשבים, אוכל, כל כך הרבה אוכל, אוכל ל- 4 מיליון אנשים, שזה לא מעט, כאן בשיאמן החיים מגודרים בבטון, בדומה לביטוי הידוע "ג'ונגל של בטון" כך העיר הזאת מצטיירת לאט לאט, ולמרות זאת, היום מצאנו פינה קטנה וחמודה ועוד מתחת לאף שלנו, ממש בתוך האוניברסיטה, 10 דקות רכיבה על הקטנוע החשמלי שלנו הביא אותנו דרך המעונות אל כביש קטן שעולה למרגלות הר אשר נמצא בתוך האוניברסיטה ישר אל תוך אגם יפייפיה נקי ושקט, שאפילו הצליח לשכנע אותנו להכנס אליו ונראה כי זה יהפוך באופן קבוע למקום הבילוי שלנו עד סוף הקיץ.
להלן תמונות:

חלב חלב

יום בהיר אחד, אני יושבת על הספה ומהרהרת בכל מיני דברים,
כשלפתע אני שומעת צעקות מבחוץ "牛奶牛奶 = niu nai niu nai" "חלב חלב".
לא הבנתי מה פשר הצעקות, הרי חלב ניתן למצוא בשיאמן כמעט בכל מקום ואפילו יש חנויות מיוחדות רק של חלב מיובא מניו-זינלנד ...
נזכרתי לפתע בתקופה שהייתי ילדה... פעם, לא לפני הרבה מאוד זמן, היה מגיע איש גדול, רכוב על סוס שצמודה לו עגלה וצועק באיזה מגפון ישן "אבטיח בלי גרעינים, מתוק כמו דבש" או "ביצים טריות ישר מהלול" או "תפוזים תפוזינה 4 קילו 10 שקל" וכולם מהר מהר היו רצים למטה במדרגות, עם כל מיני שקלים שנמצאו בין הכריות של הספה, מסתכלים מה יש לו לאיש הגדול בתוך העגלה וקונים ככה.... פעם גם היו מוכרים ככה קרח בשביל המקפיא ואפילו חמאה ומרגרינה.... אמא שלי בצעירותה היתה צריכה להמתין בתור כזה בשביל לחם.
הייתי בטוחה שתקופה זו פגה מן העולם שכן היום קונים הכל בסופר ולכן כששמעתי צעקות "חלב חלב" החלטתי ללכת לראות במה מדובר...
היה שם איש סיני קטן עם טנדר כחול מחלק חלב בשקיות שקופות קטנות...
אבל בטנדר לא היו מיכלים של חלב אלא עיזים!!! והחלב מגיע לשקית ישר מהעטין, חמים ונעים... :)

כאלו חמודות העיזים האלו.... ביקשתי מהסיני הקטן שייתן לי לנסות לחלוב קצת גם... ניסיון זה לא צלח בכלל... אפילו טיפה לא הצלחתי להוציא... כנראה שאם הייתי גרה בקיבוץ היו מגרשים אותי חחחח

בסוף קנינו 2 ליטר של חלב עיזים... 4 שקיות, כל שקית חצי ליטר ועולה 5 יואן סה"כ 20 יואן ל2 ליטר...
אין לנו מושג מה עושים עם חלב לא מפוסטר וכל כך כל כך טרי ... אבל כנראה שננסה מחר לעשות ממנו גבינה :)

הסרטון שבו אני מבזה את עצמי בחליבת עיזים יועלה בהמשך....

הנה חברים ... בבקשה : https://www.facebook.com/photo.php?v=10150384192811514&ref=notif&notif_t=video_comment

שעת סייסטה בסין

בין השעות 14:00-17:00 יש בסין תחושה של ספרד... שעות של סייסטה.

כולם ישנים, המוכרים בשוק מכסים את הסחורה במגבות וחולצות ישנות ומנמנמים להם שם על הכיסא,

כולם מכבים אורות והולכים לישון. לא פעם מצאנו את עצמנו נכנסים לאיזו חנות או משרד נדל"ן למשל ונאלצנו פיזית להעיר את העובדים בשביל שיהיה עם מי לדבר....

יש שמועות שגם הספרייה של האוניברסיטה מנמנמת בשעות אלו, הספרניות הולכות לישון בין המדפים אך לפני זה דואגות לגרש משם את הסטודטים המנומנים שמניחים את הראש על השולחן והולכים לישון...

הרבה דובר על האוכל הסיני, חריף, מטוגן, מלא טעמים וריחות אבל דבר אחד חשוב שכחתי לציין, הוא גם כבד! כבד מאוד מאוד, כל כך כבד שכל סין לאחר ארוחת הצהריים הדשנה פשוט לא מסוגלת לעמוד בעומס והולכת לישון...

בארץ למשל אסור להפריע בין 14:00 ל16:00 אבל זה תקף רק למי שנמצא בבית.... מי שעובד ממשיך לעבוד, הרי מי יסכים לשלם לנו כסף עבור 3 שעות שינה באמצע היום?? אז אני יודעת מי יסכים! הסינים!

נשאלת השאלה הכי חשובה ... איך לעזאזל הם עדיין כל כך רזים???? הם אוכלים המון, מאוד לא בריא, מטוגן, הולכים לישון אחרי ארוחת הצהריים ועדיין... XXL שלהם זה בערך ה- M שלנו .

אומרים שהדשא של השכן ירוק יותר. אז באיזה צבע הדשא של סין? 

עולם המים של שיאמן

אין ספק כי עבר עלינו שבוע קשה, התחלנו ללמוד באוניברסיטה והיינו חייבים לשנות את השגרה הבטלה בה היינו קמים ב11 לשגרה של לקום ב7 בבוקר, להתארגן, לאכול, לסוע ללימודים ולאמץ את כל התאים האפורים ולהזכר בסימניות שמזמן שכחנו וגם ללמוד סימניות חדשות, לענות על שאלות ולהרגיל את האוזן לשפה...
כשהגיע סוף סוף הסופ"ש הנהדר ... ובסין הוא נמשך יומיים שלמים!! גם שבת וגם ראשון כולם בחופש, החלטנו לעשות משהו כייפי...
נכנסנו לכל מיני פורומים ואתרים תיירות המציעים אטרקציות עיקריות בשיאמן והחלטנו לסוע לעולם המים.
מפת ההגעה לעולם המים נראית כך:

מצד אחד זה הגיוני ביותר שעולם המים יהיה בתוך המים אבל לא כך הדבר...  ובפורומים שונים גילינו כי המקום מצויין ע"י תמנון ברונזה ענקי, אז יצאנו לחפש תמנון ברונזה ענקי... לאחר כמה בירורים גילינו כי עולם המים נמצא על האי - גולאנג וצריך לקחת לשם מעבורת.

המעבורת מגיעה כל כמה דקות והנסיעה עולה 8 יואן = 4.5 שקלים, נסיעה הלוך היא בחינם, זמן הנסיעה  משהו כמו 10 דקות.  

הנסיעה במעבורת:

האי - גולנג יו

האי גולנג יו- הוא אי מאוד יפה, מסודר ונקי, הכניסה עם מכוניות או אופנועים אסורה בהחלט וההתניידות באי היא או באמצעות הליכה או באמצעות קולנועיות קטנות .

לבסוף מצאנו את תמנון הברונזה הענקי :

הכניסה לעולם המים עולה 90 יואן ולצערנו אין הנחה לסטודנטים, אבל המחיר שווה את החוויה לחלוטין, המון אקווריומים עם כל סוגי הדגים, כרישים, תמנונים, צבים, פינגווינים, מדוזות, סוסוני ים, דולפינים ואפילו הופעה חמודה של כלב ים מתוק שעושה פעלולים.

לא יודעת איך הופכים תמונות... מי שיודע מוזמן לגלות לי

בסוף יש מין מערה שבה יש המון המון כרישים מפחידים עם שיניים ענקיות ששוחים מעלינו ומצדדינו, ואנחנו כאילו מתחת למים... זה היה מאוד חוויתי...

לאחר מכן היינו צריכים לעבור דרך חנות המזכרות, שם התחברתי לחלוטין לצד הילדותי שבי ואם רונן לא היה מחזיק את כל הכסף שלנו אצלו כנראה שהייתי מבזבזת הכל על הבובות הרכות והנפלאות שיש בחנות :)

עולם המים היה מעולה! המון ילדים קטנים, ההורים שלהם ואנחנו... המערביים היחידים באזור.
תופעה מאוד מוזרה בסין: ילדים קטנים לא לובשים תחתונים ולא לובשים טיטולים, ובמכנסיים שלהם יש חור אז לא משנה מה הם יעשו הטוסיק שלהם תמיד יהיה חשוף, אנחנו חושבים שזה מצחיק בטירוף, הם כולם שמנמנים וחמודים ומנענעים את הטוסיק עם כל צעד שהם עושים... אחד מהם התאהב ברונן, או יותר נכון בשיער הגוף שלו... יש סרטון קורע... ואני מאוד מקווה שהוא יועלה בקרוב, בינתיים החסימות הסיניות על האינטרנט לא מאפשרות העלאת סרטונים...
בינתיים הצלחתי להעלות את זה לפייסבוק שלי... זה הקישור :
 https://www.facebook.com/#!/photo.php?v=10150380068231514



אחרי עולם המים, לקחנו מעבורת חזרה, והלכנו לאכול גלידה בטעם תה ירוק ועוגייה שעשוייה גם היא מתה ירוק וממולאת בבטטה סגולה - מצרך מאוד נפוץ בסין. התוצאות לפניכם:

חג אמצע הסתיו

חגי ישראל מציינים ברובם כשלון של ניסיון רצח העם היהודי.... אין מה לעשות, על כל כשלון כזה יש לנו חג שמציין זאת. את פורים חוגגים כי אחשוורוש ניסה ולא הצליח, בפסח היו אלו המצרים שכשלו, בחנוכה היוונים, סוכות זה על זכר הסוכות שבני ישראל ישבו בהם בזמן שברחו מהמצרים.... וכך הלאה וכך הלאה....
בסין העניין שונה במהותו. אף אחד לא ניסה לרצוח את העם הסיני ולא להשמידם.... ולכן החגים הסיניים נחגגים בעיקר בגלל סיפורי אהבה כוזבים או אגדות שונות למיניהן...
היום העם הסיני חוגג את "חג אמצע הסתיו" , אחלה חג!! כולם אוכלים עוגות ירח ויוצאים החוצה להתפעל מיופיו של הירח... העוגות, עגולות, קטנות, גדולות, בינוניות, עם מגוון רחב של מילויים כמו עדשים, תמרים, קוקוס ועוד' נמכרות שבועות מראש, במארזים מהודרים, עטופות אחת אחת ומסודרות בקופסאות קטנות שמעוטרות באדום וזהב.
את הסיבה האמיתית לחגיגת חג זה אף אחד לא יודע, אבל יש הרבה הרבה אגדות סביב מהותו של חג זה...
אחד האגדות מספרת על זמנים קדומים בהם היו 10 שמשות ששרפו את כדור הארץ וייבשו את הימים והאגמים. הצייד הואו-אי הוריד עם הקשת שלו 9 שמשות והציל את העולם. הקיסרית העניקה לו במתנה שיקוי שיהפוך אותו לבן -אלמוות אבל הוא לא רצה להפרד מאשתו היפה צ'אנג  אבל אז כמובן הגיע איזה איש רשע וגרם לצ'אנג לשתות את השיקוי, היא הפכה לירח והצייד הגיבור מרוב צער הפך לשמש ולכן הם לעולם לא יכולים יותר להפגש. אבל בחג אמצע הסתיו, מגיע הצייד לבקר את אשתו ולכן מאמינים שהירח זוהר באור מיוחד בתאריך זה.

עוגות ירח
מסורתיות

היום בערב אנחנו הולכים לחגוג יחד עם הסינים את סיפור האהבה הזה... ואפילו הצטיידנו בעוגות ירח מבעוד מועד

אז עוגות הירח שלנו נראו ממש טוב כשהיינו בחנות, והביס הראשוני גילה לנו כי המילוי עשוי מממרח מתקתק של עדשים שחורות ... אבל בדיוק באמצע חיכתה לנו הפתעה בכלל לא נעימה.... חלמון ביצה משומר במי מלח.... איכס! זו היתה עוגת הירח הראשונה והאחרונה שלי בחיים

עוגת הירח שלנו

חלמון ביצה מלוח מלוח מלוח

שתי המילים הכי חשובות בסין - 不辣 - bu la

כשאת אומרת לא... למה את מתכוונת???
וכשאת אומרת "לא חריף" = 不辣 למה את מתכוונת??
לא חריף בסין זה אומר חריף אבל רק קצת, רק קצת בסין זה די הרבה לחיך האשכנזי שלי שרגיל להרבה מתוק וקצת מלוח. האוכל בסין הוא נהדר, באמת, רק לוקח הרבה זמן להתרגל אליו... הרבה מוקפצים, הרבה נודלס, והרבה הרבה מרק "לא חריף" רק צריך לקחת בחשבון שכשאוכלים את המנות ה"לא" חריפות האלו צריך להצטייד בהרבה הרבה טישיו, בשביל לנגב את הדמעות ...
שיאמן, עיר נמל מאוד מאוד מפותחת מספקת לקולינריה המקומית גם הרבה מאוד דגים, פירות ים, צדפות ועוד ועוד...והכל מאוד מאוד טרי, כמעט כל 100 מטר תוכלו למצוא מקום שמציג לראווה 30 אקווריומים בתוכם חיים להם דגים שונים ומשונים, שרימפסים, דיונונים, המון המון המון צדפות בכל הגדלים והסוגים וגם שבלולים. רק צריך לבחור ולהצביע.
בנוסף, חשוב לציין כי מבחינת הבשר, ההימור הכי בטוח בסין הוא בשר בקר. הסינים כנראה לא אוהבים אותו ולכן הוא תמיד מגיע בצורה של פרוסות דקות נקיות מכל גיד ושומן. כל השאר לעומת זאת, העוף, החזיר והברווז כמעט תמיד יגיעו בליווי כל הסחוסים, העצמות, הגידים והשומנים של החיה והמראה לעיתים יכול להיות ממש מחריד.
מכל הנוגע לקינוחים, חובבי השוקולד יהיו כאן בבעיה כי לרוב, מה ששחור/ חום זה לא שוקולד אלא עדשים שחורות, אבל חובבי המתוק האחר, הפירותי, זה גן עדן... מנגו, אננס, אפרסקים, אגפוחים(תפוח בטעם אגס) ועוד המון המון בסגנון...

אבל בכמה השנים האחרונות החלו להופיע בסין גם קונדיטוריות קטנות המציגות קינוחים שנראים נפלא, לגבי הטעם... אין ברירה אני אהיה חייבת לטעום :)