לפני כ-60 שנה, מאו-דזה דונג, שליט סין הגיע למעמד של אליל בקרב העם הסיני. מאחר והעם הסיני הוא עם ללא דת ואמונה, מאו תפס את משבצת האלוהים ובכל בית סיני היה ניתן למצוא מזבח קטן עם תמונה של מאו, הספרון האדום, נרות, תמונות ושטויות אחרות למיניהן. העם הסיני האמין במאו בדיוק כפי שאנחנו מאמינים באלוהים, והאלוהות שלו הפכה את העם הסיני לפנאטי, כל סיני כשהיה חוזר הביתה מהעבודה היה מתיישב מול המזבח הקטן שהקים בביתו לכבוד מאו ומספר לו איך עבר עליו היום, מתפלל לשלום בני המשפחה, משתחווה כמובן ומדליק כמה נרות. כשמאו נפטר ב- 1976 התנפצה בועת האלוהות של מאו והעם הסיני היה אבוד. לאט לאט נעלמו התמונות שהיו תלויות בכל בית וכך גם המנהג של לספר ולהשתחוות לתמונה של מאו בסוף כל יום. פרט למקום אחד שנשאר בדיוק כפי שהיה גם לפני 60 שנה.
tu-lou 土楼
אחד מאתרי התיירות הפופולאריים במחוז פוג'יאן, (המחוז בו אנחנו גרים) בעקרון אלו הם מבנים מסורתיים של קומונות, בדר"כ המבנים מעגליים ועשויים מבוץ.
אז בקתות הבוץ של מחוז פוג'יאן עדיין מאכלסות אלפי משפחות סיניות שחיות בדיוק כמו פעם, לפני כ-60 שנה.
קצת קשה להגיע משיאמן לטו-לואו, הנסיעה לוקחת 4 שעות ברכב פרטי והרבה הרבה יותר אם נוסעים באוטובוס, אנחנו כמובן שכרנו רכב עם נהג.
בסטיאן וליסה, נרדמו מהר מאוד, ואנחנו שכל כך התרגלנו לחיות על אי מישורי מוקף מים התפעלנו מהנוף ההררי של הדרך.
בנקודת התצפית הראשונה רואים את המבנים בכל גדולתם :
 |
| בקתות הבוץ |
המראה בהחלט מרהיב ושונה אבל אנחנו רצינו לראות מה יש בפנים. המשכנו בנסיעה עד שהגענו לבקתות עצמן.
המקום עצמו מאוד יפה, עם נהר זורם, ונופים מרהיבים....
אבל כשנכנסנו לראות מה יש שם בפנים, כאילו עברנו למימד אחר, חזרנו בזמן לתקופת המהפכה.... לדגלים אדומים, לחיילים נאמנים וכמובן למזבח של מאו בכל מקום.
מקום שממבט ראשון נראה כדוכנים למשיכת תיירים התגלה ממבט שני כמוזיאון של תרבות מאו.
 |
| חנות חלילים תמימה למראה |
 |
| המזבח המשפחתי למאו |
 |
| בית קפה בסגנון המהפכה |
 |
| המהפכה האדומה |
ההליכה ברחבי העיירה האדומה השפיעה גם עלינו והתחלנו בשיחה על העבר, על המלחמה הקרה, על מהפכת התרבות, על מאו, על היחסים עם רוסיה, על מי צודק ומי טועה... וכמו בכל שיחה מסוג זה, אין הסכמה. אז התמקדנו בלהנות מהנוף, עד שחזרנו עוד יותר אחורה בזמן ומצאנו איש שמכין כלי אוכל מבמבוק, ומבנה סיני עתיק מאוד.
בסופו של דבר, באחד מהדוכנים גם מצאנו את האפוני הקסם של ג'ק!!! אמנם לא ידוע מיהו הכותב המקורי של האגדה אך לא חשבתי לעולם שהוא היה סיני ....
 |
| אפוני הפלא של ג'ק |
בסטיאן וליסה, נרדמו מהר מאוד, ואנחנו שכל כך התרגלנו לחיות על אי מישורי מוקף מים התפעלנו מהנוף ההררי של הדרך.
קוראת בשקיקה כל מילה ומילה שאת כותבת ומנסה לחוות את כל החוויות שאתם חווים שם. אוהבתתתת
השבמחק